כשפוליטיקאי מרשה לעצמו לומר דברים שעד כה הוגבלו רק לטוקבקים ברשת, וכאשר צד אחד שם עצמו מעל לצד אחר, הדרך לפיצוץ הופכת לקצרה מאוד
על מנהיג לדעת עם אילו קרבות ניתן להמתין ועל אילו קרבות אסור לוותר. מי שינסה לנצח בכל הקרבות יפסיד את המלחמה
גדעון סער, שמתהדר בהדר ודמוקרטיות, רמס ורומס בפועל הן את הדמוקרטיה הישראלית והן את ערכי המוסר הבסיסיים בפוליטיקה
יש למעשה רוב ימני בישראל, אך הוא איננו מאוחד. לכן כשנצביע על גורל עתידה, שלומה וצביונה של המדינה, אסור שאף קול ילך לאיבוד
יאיר לפיד כל כך הקפיד שלא ידברו עליו כמועמד, עד שברגע האמת אף אחד כבר לא מעוניין בו
על אף המגמות ההולכות ומתבהרות, גם הפרשנים המנוסים ביותר לא מצליחים לחזות במדויק את תוצאות האמת של הבחירות, עליהן מתברר שוב ושוב כי יש רק דרך אחת להשפיע: ברגליים
השמאל, שנכשל בקלפי פעם אחרי פעם, מנסה לייצר לימין תדמית של מסית ומפלג כדי להרחיק ממנו את אנשי המרכז שעדיין יושבים על הגדר, ועל הדרך מרוקן את המושג ״הסתה״ מתוכן
יו"ר תקווה חדשה משלם בסקרים את מחיר הטהרנות, אך המחנה הלאומי כולו לא יכול להרשות לעצמו את מחיר חבירתו לממשלת שמאל
הנאומים ההיסטוריים, הטקסים הבינלאומיים וההתרועעות עם ראשי מדינות הם רק חלק קטן מהתפקיד התובעני והמסובך, אותו מנסים כעת לנטול אנשים נטולי חזון מהאיש עם הקבלות
לאחר ששטרן בחר לדחות עד לאחרי הבחירות את פרסום דו״ח מבקר המדינה על כשלי ועדת הבחירות, הלוי מגיב להחלטה השנויה במחלוקת: “פגיעה חריפה באמון הציבור”
פעם היה כאן שמאל עם מצע שעל רובו נכתב ״עושים שלום״, אך המושג האוטופי נעלם משמו של המחנה ובמקומו נותר רק גיבוב מילים בנוסח ״רק לא ביבי״
אצל פוליטיקאים שנמקים באופוזיציה מתנוונים חוש האחריות וההבנה כי למעשיהם יש השפעה ארוכת טווח. כך קרה ללפיד, הסבור כי הפוליטיקה היא בסך הכול משחק התבטאויות בתקשורת
אם יגרום להדחת נתניהו לטובת הקמת ממשלת שמאל – הוא אולי יצליח להיות ראש הממשלה, אך כלל לא בטוח שיצליח להתקבל בחזרה אל המחנה הלאומי
איילת שקד בראיון בחירות על כל הנושאים החמים: קורונה, משילות בדרום, אקטיביזם משפטי ושאלת השאלות כרגע בימין – הרכב הקואליציה הבאה
החיבוקים שמקבל סער במשך שנים מעיתונאי ׳הארץ׳, ׳ידיעות אחרונות׳ ואחרים, ובמיוחד בחודשים האחרונים, צריכים להדאיג כל מצביע ימין
דווקא בנושא זהותה היהודית של המדינה, אחד מהנושאים המהותיים ביותר למחנה הימין, השיח הפוליטי מתאפיין במעט מאוד דיבורים מעשיים
כחלק מקמפיין פוליטי מתמשך וחד-צדדי, מרבית עיתונאי ישראל הפסיקו לעסוק במהות והפכו את עצמם לסיפור המרכזי
מעל פני השטח ׳תקווה חדשה׳ היא עוד מפלגת אנשי ימין, אך מתחת לפני השטח מדובר בנשק החדשני וכנראה גם האחרון במאבק ששורשיו מגיעים עד לשנות השמונים
האיום על חב״ד הוא עוד דוגמה לדרך המעוותת בה תופס לפיד את הדמוקרטיה ואת הציבור הישראלי, אליה נלווית רשימת הישגים ריקה. מכתב מאזרחית מודאגת ליו״ר ׳יש עתיד׳
המדינאים והפוליטיקאים הם אומני האפשר בתוך מציאות זורמת, מפתיעה ומשתנה. דינמיות זו אינה נקלטת אצל משפטנים ואנשי צבא הבאים מעולם של פסקנות ונחרצות
מיכאלי מנסה לשווק את ׳העבודה׳ כמפלגת שמאל-מרכז, אבל למעשה מה שהוביל את מראענה לעבור אליה זו לא ההתמרכזות שלה עצמה, אלא ההקצנה של המפלגה שהקימה את המדינה
בראיון ב׳מעריב׳ הוצג קסטנר כ”מארגן פעולת ההצלה” אשר סבל מ“מסע הסתה נגדו”, וצוין כי ”גורמים בימין ממשיכים להפיץ את הדברים”. את שכתוב ההיסטוריה הזה צריך וחשוב להפריך
קבלת מעטפות כספים מאש״ף היא מעשה חמור, פלילי ואולי אף ביטחוני, שעשוי להעיד כי עודה וחבריו מעדיפים את המעטפות שקיבלו מהרשות הפלסטינית יותר מאלו שקיבלו בקלפי מערביי ישראל
מרצים רבים לא מאמינים שעמדות השמאל הן פוליטיות, אלא אמת אוניברסלית, ומתנכלים לסטודנטים שמעיזים לעמת אותם עם המציאות. המשך השתיקה רק יחמיר את המצב, ומבט על המכללות באמריקה מראה לאן ניתן להידרדר
המניע המרכזי של האקטיביסטים הוא לפלוש לשדה המדיני מבלי להיבחר, כפי שעושים שופטים, פרקליטים ופקידים רבים. כיום אין לאזרח דרך להתנגד לאקטיביזם, וטוב יעשה המחוקק אם יפעל בנושא
שר המודיעין אלי כהן בראיון על הקורונה (״נהיה המדינה הראשונה לנצח את הנגיף״), הכלכלה (״צריך להוריד מסים ולהפחית רגולציה״), מערכת המשפט (״דרוש ניקוי אורוות בפרקליטות״) ותיקי נתניהו (״מתי אי פעם פוליטיקאי בישראל הורשע בסיקור אוהד?״)
חוויותיי האישיות עם אנשי צד״ל ופקודיו של ברק משנת 2000 מצטרפות לאמירותיו ביחס להפגנות ולהפעלת הלחץ על השופטים ולפרשות כמו ג׳פרי אפשטיין ו׳אהוד ברח׳, ומציגות אדם שראוי היה להתנער ממנו כבר מזמן
בראשות ח״כ מירב מיכאלי, מפלגת ׳העבודה׳ במתכונתה החדשה מקצינה שמאלה, הרחק מעבר לגבולות אותם היו מוכנים ראשי המפלגה המיתולוגיים להכיל
אהוד ברק חשף את התפקיד ״האמיתי״ של מערכת המשפט והוסיף עוד מונח למילון העברי החדש, מילון שלא מיטיב עם המחנה הלאומי. במקרה של ברק, הייתה זו דווקא אסתר חיות שעצרה את ההפיכה נגד הדמוקרטיה
הקריירה המאוחרת של משה יעלון מאופיינת בטעויות שנובעות מראייה צרה לטווח הקצר, בשילוב של חוסר גמישות ברמה הערכית, הפוליטית, ובעיקר האישית
כאשר כל פקיד מכניס את השקפת עולמו וכאשר פקידים כמו דינר זילבר מועלים בתפקידם – התוצאות החמורות הן אובדן אמון מוחלט בכל אמירה מקצועית
הריקנות של הלאומיים לשעבר כגון אולמרט, לבני, מרידור וריבלין, חוזרת כעת אצל סער. בניגוד למה שטוען, הימין, הוא הדבר האחרון שמעניין אותו
מיהודים מומרים בימי הביניים, דרך בובר וברית שלום ועד לשמאל של ימינו: תופעת השנאה העצמית היהודית מסרבת להרפות. האיבה כלפי נתניהו וטראמפ – רק סימפטום
חבר הכנסת והאלוף במיל׳ יאיר גולן – תן לחללים של כולנו לנוח על משכבם בשלום, ולך לספור שמאלנים במקומות אחרים ופחות משסעים
מ׳המרכז החופשי׳ ועד ׳כולנו׳, מפלגות "הליכוד ב׳" מחליפות מסיכות ופנים, אך תמיד המטרה זהה – החלפת ׳הליכוד׳. כולן, בלי יוצא מן הכלל, בסופו של דבר נעלמו
לדעת ח״כ בצלאל סמוטריץ' התיקון במערכת המשפט קודם לכל, בג״ץ מונע מהמדינה כלים לשימור הרוב היהודי בישראל ומפלגה של 5-6 מנדטים בהנהגתו תוכל להיות כל ההבדל בממשלה הבאה
הפיל כבר הפך לדרקון ענק ואלים המסכן את החברה ואת הדמוקרטיה, אך הציבור הולך ומתעשת, ומבין את גודל המחטף
לכבוד חזרתו של בני בגין לזירה הפוליטית — פרק מספרו של ארז תדמור המסביר את תופעת ״הנסיכים בשירות השמאל״ ומה חלקו של בנו של מנהיג המהפך מ-77׳ בסיפור
יש ימנים שלא מסוגלים להזכיר את שבחיו של הנשיא הציוני ביותר בדור האחרון מבלי לכלול בהם גם התקפה אישית על האיש טראמפ, וחבל. אפילו מאוד
אלדד בק מספר בראיון ל׳מידה׳ על ההתקפות האישיות שחווה משגריר ישראל בגרמניה, צביעות התקשורת הישראלית וההתערבות הבוטה נגדו מצד משרד החוץ הישראלי
בניגוד למציאות השקרית שמציג אלפר, תרבות ההשתקה והביטול בישראל מגיעה בעיקר מהשמאל ״הדמוקרטי״ ו״הליברלי״. אסור להשתמש בצנזורה ככלי פוליטי
הביביפוביה מכרסמת את הדמוקרטיה הישראלית מזה למעלה משני עשורים. ניתוח התופעה יתרום לבריאות הנפש של החברה
דווקא הבחירות הקרובות שנכפו עלינו, יכולות להיות נקודת מפנה ויציאה לדרך חדשה, וציבור דוברי הרוסית יכול להיות בחוד החנית של השינוי המיוחל
במאמר לקראת הבחירות הראשונות ל״אסיפת הנבחרים״ בשנת 1920, מאשים ז׳בוטינסקי את ה״אשכנזים״ בנתק והתנשאות על ה״ספרדים״, וקורא לראיית מציאות מפוכחת
חיים רמון עולה למתקפה: ״השמאל והמרכז התייאשו מלשכנע את הציבור, הם רוצים למשול באמצעות מערכת המשפט והפקידות״
עו״ד שמחה רוטמן על יוזמת החקיקה של 'כחול לבן': ״השמאל הגיע למסקנה שלא ינצח בקלפי ולכן רוצה להעביר את כוח הכנסת לבית המשפט העליון״
אחוז החסימה הגבוה מסכן את שלטון המחנה הלאומי. שילוב של חוסר אחריות וזחיחות עלול לממש את הסכנה בבחירות הקרובות
מנכ"ל הקרן החדשה קיבל במה בפריים-טיים כדי לספר לנו שהקרן החדשה היא ציונית. המסמכים שהקרן בעצמה מפרסמת חושפים את השקר
החלטתו הנמהרת של ראש עיריית ירושלים עלולה לגרום נזק הסברתי ודיפלומטי גדול למדינה כולה
רוב חקירות נתניהו נסגרות בלא כלום, אבל מערכות האכיפה לא מפיקות לקחים ויוצרות תקדימים. כישלון תעשיית החקירות, תמונת מצב
גליק מארגן יחד עם תמר זנדברג כנס של ארגון אמנסטי הקורא לחרם על ישראל בהשתתפות נעמי חזן
תמיכה ב-BDS, שלטי "ביבי למעשיהו" ומקורות מימון עלומים. הפנים האמתיות של "המחאה נגד השחיתות"
בתשובה לפניית מידה נמסר מהמשטרה כי הסכם ההתקשרות עם חורב כולל איסור לבקר את הממשלה. זה לא מפריע לו להמשיך להשתלח בשרים
בשיחה עם 'מידה' מכחיש יועץ המפכ"ל את מעורבותו בהדלפות מחקירות נתניהו. אלא שחורב ממשיך לתקוף את שרי הממשלה, לכאורה בניגוד להוראות המפכ"ל שממשיך להעסיקו
בראיון מלוקק מנסה מנכ"ל הקרן לטהר את שמו של הארגון. למי ששכח, הנה תזכורת על מעללי הקרן
הם מזהים את מירי רגב עם היטלר והליכוד מעורר אצלם בחילה. עתירה חדשה חושפת את ההונאה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הדמוקרטיה הישראלית
סנ"צ בועז גוטמן, בכיר לשעבר ביאח"ה, לא ממהר להספיד את נתניהו: "כדאי לחכות עם החגיגות. המשטרה והפרקליטות כבר נפלו עם עדי מדינה". המשטרה והפרקליטות: "הטענות מופרכות". ראיון
דרוקר כיכב לאחרונה בסרטון תעמולה של אלדד יניב. וגם: מה כל כך מטריד את שותפיו של דרוקר בראיון נתניהו בערוץ 20?
תגובתו המטיפה של ערוץ 2 לביקורת שמתח עליו נתניהו, חושפת את הערוץ כשחקן פוליטי שמגן על האינטרסים שלו בשוק התקשורת. בעיית משילות? תתחילו בביורוקרטיה ובבית המשפט העליון
גדי טאוב החליט לקרוץ לקהל הביתי בשמאל וטען ש'אם תרצו' היא תנועה לאומנית. אלא שמאמרו רצוף בורות לוגיים מביכים והתעלמות מעובדות. וגם: ציטוט נוקב שמפריך את מיתוס הרצל השמאלן
הפלסטינים "לא מחפשים את תל-אביב, הם כבר מזמן שכחו מזה", קבעה ציפי לבני בכנס סגור של פעילי 'המחנה הציוני'. חבל שהיא לא טורחת להקשיב לפלסטינים
לצור ארליך נמאס מהבכיינות של השמאל
דמוקרטיה, כשמה כן היא: שלטון הרוב • ב'ארץ נהדרת' אולי חושבים שהם יותר חכמים משר החינוך, אבל בפועל הם ייצרו רק המחזה ויזואלית של מאמרי עיתון 'הארץ'
במאמר שפורסם בשנת 78', כשנה לאחר עליית הליכוד לשלטון לראשונה, זיהו הרצל ובלפור חקק את מאפייניו האנטי-דמוקרטיים של השמאל הישראלי
עמית סגל מגיב למאמרו של ארז תדמור, ומתייצב להגנת התחקיר ששידר בערוץ 2 על ניצחון הליכוד בבחירות.
עמית סגל ניסה לגלות כיצד ניצח הליכוד בבחירות. התוצאה: תמונה חלקית המפיחה רוח חיים בנרטיב השמאל. ארז תדמור עם מה שבאמת קרה בבחירות 2015
המימון הממשלתי הזר סותר עקרונות יסוד דמוקרטיים והריבונות הישראלית נרמסת: כל הסיבות לכך שישראל חייבת חוק עמותות חדש.
ראיון בלעדי עם פעיל ספרדי בכיר הנאבק בבי.די.אס בארצו: ארגוני השמאל הישראליים הם הדבר הכי טוב שיש בידי מחרימי ישראל בחו"ל.
שרת החוץ וולסטורם היא לא השוודית הראשונה ששונאת אותנו. לישראל יש חשבון ישן וארוך עם המדינה הסקנדינבית. אמנון לורד על שורשי השנאה השוודית
שרת החוץ השוודית וולסטרום השמיצה את ישראל שהיא "מוציאה להורג ללא משפט". מאיפה היא קיבלה את הרעיון? התשובה נמצאת בארגוני השמאל שמקבלים ממנה תמיכה
קמפיין ההסתה, התמרון וההכפשה של הקרן החדשה לישראל מסמן אך ורק את הליכוד והבית היהודי, ובכך חושף את פניה האמיתיות.
ארגוני "זכויות אדם" מידרדרים לתהומות חדשים ורדיפה מיותרת אחרי נטלי כהן-וקסברג.
חברי הכנסת מהימין תוקפים חזרה: "הגיע הזמן להפסיק לחתור תחת הדמוקרטיה באמצעות כסף זר".
'בצלם' וארגוני הקרן תקפו אותו, עתרו נגדו, הגבילו אותו והשפילו אותו מול גל טרור אכזרי וחסר-תקדים.
הרשות הפלסטינית אינה מוציאה להורג סוחרי קרקעות? שיחות עם אנשי שטח העוסקים בנושא מציירות תמונה אחרת לגמרי.
חוקרי המשטרה עדיין לא הספיקו להגיע לזירת השריפה במשרדי בצלם, וכבר בשמאל ידעו להאשים את כל מחנה הימין בהסתה לרצח. הקצר בבצלם כמשל
נוכח התחקיר על פעילי 'בצלם' שתכננו להסגיר פלסטינים לעינויים ומוות, ציפינו לגינוי גורף בשמאל. מדוע זה לא קורה, והיכן נמצא התפוח הרקוב בשמאל הישראלי?
סיכול מינויו של דני דיין לשגריר בברזיל הוא סיפור הרבה יותר גדול מהתנגדות למדיניות הממשלה המכהנת.
עם שידור תחקיר 'עובדה' פנינו ל'קרן החדשה לישראל' – מהמממנים העיקריים של 'בצלם' – לבקשת תגובה. ואנו מפרסמים אותה במלואה.
אמנים ואקדמאים מהמועצה הציבורית של 'בצלם' תומכים במעשיהם של עזרא נאווי ונאסר נוואג'עה או מתחמקים מאחריות.
המערכת הפוליטית לא נותרה אדישה לממצאים החמורים שפורסמו אתמול בערב בתחקיר 'עובדה' בערוץ 2.
עזרא נאווי ונאסר נוואג'עה, בכירים ב'תעאיוש' וב'בצלם', נחשפים כשותפים לרצח אפשרי של פלסטיני חף מפשע. הגיעה השעה לחשבון הנפש של השמאל.
מעורבות בוטה של המדינה בחוזי השכירות תגרום לזינוק במחירים ולפתיחתו של שוק שחור תוסס.
פשיזם!!! את הזעקות הללו זועק השמאל כנגד הימין בכל פרשיה חדשה שעולה לכותרות. מסע מעמיק אל העבר מגלה שהוא עושה זאת כבר 100 שנה, אפשר להירגע.
הכירו את פרופ' נורית פלד אלחנן, בכירה בארגון וחברת הוועד המנהל לשעבר: "מעולם לא עזבתי את שוברים שתיקה".
הוא הצליף בלשונו המושחזת בכל חבריו למחנה שלא התיישרו עם דעתו, והצליח לעצב את סגנון החשיבה של השמאל הישראלי. אמנון לורד במסע אל דמותו הפוליטית של יוסי שריד
בדיקת הגופים המממנים את 'שוברים שתיקה' חושפת קשר עמוק לתעשיית החרם הבינלאומית.
למרות חשיפה חדשה, ב'שוברים שתיקה' עדיין לא מוכנים להודות בקשרים עם ארגונים מתנועת החרם הבינלאומית.
מרצה בכיר קורא להוציא את פעילי 'אם תרצו' מחוץ לקמפוסים ומתגאה באחידות המחשבתית באונ' העברית, מרצה אחר דרש "לסמן אותם", ואחד אחר הציע לאסור עליהם להתבטא
לנוכח היקף החתרנות של ממשלות אירופה בתוככי הדמוקרטיה הישראלית, חוק העמותות הוא הכרח הישרדותי
לא זו בלבד שפעילותם בחו"ל עשויה ללבות בעקיפין פעילות נגד המדינה וחיילי צה"ל, 'שוברים שתיקה' אף העבירו הרצאות בעבר בפני ארגון BDS מובהק.
מה מביא את הימין הקיצוני לזמר כמו אהרן ברק? ומה מחבר בין פרשיית עצורי דומא לקמפיין השתולים ו'שוברים שתיקה'?
יש לחזור ליסודות: אני בעד אפס סובלנות כלפי טרור – גם אם מדובר במחבלים יהודים .
המגזין 'פוריין פוליסי' הכריז על איימן עודה כאחד המנהיגים החשובים בעולם. אך הביוגרפיה של חבר הכנסת הטרי מגלה מנהיג ערבי שתומך בטרור ונמצא בצד הלא נכון של ההיסטוריה
בהמולה התקשורתית על 'שוברים שתיקה' ו'אם תרצו' נוח לחלק מהגורמים לשכוח כמה עובדות שאמורות לעמוד בבסיס הדיון.
ראשי הקרן החדשה וארגוני שמאל אחרים מתפקדים לשורות העבודה ומובילים אותה להקצנה.
אלו כללי המשחק של הפלורליזם החדש: כשאתה שמאלני מותר לך
שורת ההתבטאויות המקוממות של הנשיא אינה מקרית: אחרי שעשה סיבוב על הימין כל הדרך לנשיאות, ריבלין עושה עכשיו סיבוב על כולנו כל הדרך להפיכתו לאייקון מוסרי בינלאומי
אם ציפיתם למצוא בדיונים על מתווה הגז בכנסת ביקורת מעמיקה, אתם צפויים להתאכזב. נעם שמבה נכח בשעות הדיון הארוכות וגילה בעיקר סתירות פנימיות ופופוליזם.
ככל שחולף הזמן מתגלות עוד ועוד ראיות שמצביעות על המטרה האמיתית שמאחורי המחאה נגד מתווה הגז: הפלת השלטון הקיים בישראל.
כמו תקליט שבור, שוב מנסים נציגים שונים של השמאל בישראל להציג את תכנית החלוקה כמודל אידאלי ורציונלי, שישיב לנו את הביטחון ויביא את השלום המיוחל.
'קול אחד'? V15? 'דרכנו'? הכישלון הצורב בבחירות האחרונות לא בלבל את עמותות השמאל, שממשיכות לנסות לבלבל את הציבור.
יאיר לפיד מנסה לשכנע אותנו שהמדינה ב"התפוררות" וכי רק אדם חזק שמחלק כסף למעמד הביניים יכול להציל את המצב. מזל שיש עובדות.
"השמאל הציוני של פעם לא בחל בבניין הכוח הצבאי ולא בשימוש בו". ד"ר אודי מנור, איש מפלגת העבודה, בקריאת כיוון לשמאל הישראלי.
הקמפיין לקיצור חוק הצינון ולקידום מועמדותו של גנץ, עלול לשבש את יחסי הדרג המדיני והצבאי באופן חסר תקנה.
פרויקט 'שישים ואחת' מבית מכון 'מולד' אינו בוחל במניפולציות, סילופים ועיוותים כדי לצייר את כל הימין בישראל כחסידים נלהבים של כהנא, ולהכפיש ציבור שלם.
ליצמן יכול לחייך: הארטילריה של האופוזיציה בוועדת הכספים עזרה לו להשיג עוד תקציבים קואליציוניים. את מחיר המשחק הפופוליסטי של חברי הוועדה הציבור ישלם.
הנחמדות המעושה של יחימוביץ' כלפי המזרחיים, זאת שבשלה משבחים אותה על היותה הוגנת, היא בסך הכל תחפושת שמסתירה עמדה הפוכה לחלוטין.
עו"ד מירית ענתבי, מומחית בדיני משפחה, על החוק שנפל לאחרונה: "אנשים אינם מבינים – לא את החוק עד הסוף, ולא את הנזק שנגרם לילדים, לנשים ולגברים".
הרוחות סוערות בוועדת השקיפות, ושוב החטיבה להתיישבות על הפרק. על איזו שקיפות בדיוק שסתיו שפיר נלחמת, והאם היתה לה טעות מביכה בקריאת הנתונים?
סַפֵּרְנָה עַל מִגְדָּר. סַפֵּרְנָה עַל מִדְרָג:
מִדְרָג בֵּין גֶּבֶר זוֹל לִגְבֶרֶת שֶׁבְּיֹקֶר.
קוֹרְאִים לָזֶה שִׁוְיוֹן כְּמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לִי דְרָאג.
עוד הצעה פופוליסטית ומזיקה, שכלל אזרחי ישראל יממנו מכיסם. ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, עם כל הסיבות מדוע.
אמנון לורד קרא את המכתב שכתבה היום זאבה אחימאיר-זבידוב לאתר 'הארץ' והזדעזע. הנה כמה אמיתות שהיא שכחה.
חברת הכנסת איילת ורבין רוצה להיכנס לכם לצלחת, ולהציל אתכם מאכילה של עוף מזיק.
כך מתחברים ה"חזון המדיני" וה"נסיגה החד-צדדית" של השמאל, עם ה"אמונה בצדקת דרכנו" של חלקים מן הימין בישראל.
נתוני הצמיחה הקשים שפורסמו ברבעון האחרון משקפים בעיה קשה של הממשלה המכהנת.
פקידים שיכורי כוח ומשפטנים עריצים הפכו את השלטון לגוף חסר חיים וסמכויות. לראש הממשלה לא נותרה ברירה אלא לצמצם את כוחה המופרז של מערכת המשפט.
חוץ מכמה עסקנים, בית הדין ומינוי הדיינים לא מעניין אף אחד, ומוכיח כיצד החיבור בין דת למדינה הוא יותר בעיה מפתרון.
מעולם לא נולד מס מיותר ממס חברות: הוא מדכא את התוצר, פוגע בהשקעות ומבריח חברות.
חופשות ארוכות? הציבור נוטה להתעלם מבעיה שורשית וחמורה הרבה יותר: קביעות המורים. כך איכות המורים נותרת נמוכה, והתלמידים נפגעים.
לצד פליטי החרב, נכנסים ליבשת גם מסתננים לא-חוקיים, ומדינות באירופה מתחילות לאבד את הסבלנות. כיצד ישפיע המצב החדש על ישראל?
כולם חושבים שברשותה של ממשלת ישראל עומד הון עתק להגשמת מדיניותה, אך ניתוח תקציב המדינה מלמד כי ההיפך הוא הנכון.
תומכי שוברט מבחינים בין תפקידו כמורה למעשיו כאדם פרטי, אולם עדות תלמידה מגלה לכאורה כי שוברט מנצל את מעמדו לקידום מסרים פוליטיים רדיקליים בחדר הלימוד
בכל מדינה אחרת הפסד במלחמה הוא דבר לא נעים, אך גם לא נורא. עבור ישראל משמעות ההפסד שונה בתכלית. מכתב מפציפיסט מפוכח לשמיניסטים מבולבלים
המשפחות השכולות זכאיות למלוא ההבנה והאמפתיה, אך על קברינטי המדינה לדעת לנטרל השפעות רגשיות מתהליך קבלת ההחלטות. שכול כשלעצמו אינו טענה מספיקה לטרפוד החלטות ממשלה. הכאב מדבר, אבל לא יכול להחליט
נתניהו ראש הממשלה, אבל זה לא ימשך לנצח. קרבות הירושה מתנהלים מאחורי הקלעים, ומתחילים לזלוג לחזית. מי הדמויות שעתידות לשבת במשרד ראש הממשלה ביום שאחרי נתניהו?
ד"ר רון שלייפר, מומחה ומרצה מבוקש בתחום הלוחמה הפסיכולוגית, מותח קו בין כישלון המשילות של הימין בזירה הפוליטית לבין הזירה הביטחונית.
מחאת הרופאים סביב הזנה בכפייה חשפה בפני צור ארליך פן חדש של אתיקה רפואית. וגם: מעשה שהיה באסלאם רדיקלי בשבדיה.
גבי אשכנזי ואהוד ברק עושים קולות של כניסה לזירה הפוליטית, והשמאל כבר מכין את השטיח האדום לקראת "המושיע" החדש.
וועדות הכנסת הפכו למקור פורה ללעג שפוגע בפעילותן. פקידי הרשות המבצעת וגופים ממשלתיים צריכים לדעת שזלזול בוועדות הכנסת יוביל לעצירת תקציבים
הממשלה אישרה הבוקר את מתווה הגז. כוכבית: האישור מותנה באישור הכנסת או שר הכלכלה. אז למה חיכינו עד עכשיו ולאן המתווה הולך מכאן?
ביטחון, החזרת האיזון שבין הרשויות וכלכלה הם אבני היסוד שכדאי להתייחס אליהם עם סיום מושב הקיץ. בשלושת התחומים היה מצופה מממשלת ימין ליותר
הוא פיתח את עיירות הפיתוח, תעשיות המתכת, הטקסטיל והחשמל והלאים את אוצרות הטבע. ארבעים למותו של פנחס ספיר.
כשהפרשן הבכיר של 'הארץ' אמיר אורן מתסיס קצינים באמ"ן לפעול לטרפוד המאבק של נתניהו נגד הסכם הגרעין זו חצייה של כל הקווים האדומים
כשמשרד היועמ"ש כופה מימון מוסדות תרבות המהללים רוצחים, נותרה רק ברירה אחת: להתעלם מההנחיות או לוותר על 90% מתקציב התרבות.
איך קרה שבנט הלך לישון עם משרד החוץ וקם עם משרד החינוך, מה באמת מתרחש בבית היהודי, ואיזו פאדיחה עשה השבוע יאיר לפיד? טור פוליטי
השר דרעי מנסה נואשות להשיג פטורים ממע"מ. זה אמנם נשמע רעיון נחמד, אך בפועל זה רק יכביד את נטל המס על האזרחים שלא יזכו לפטור.
ההתבטאויות של ריבלין ביחס לאירועי הדמים בכפר דומא ומצעד הגאווה ממחישות כיצד הוא התרחק מהקונצנזוס הישראלי.
הכירו את 'חוק ההסדרים', הכלי המרכזי שמאפשר לממשלה להוביל מדיניות כלכלית כוללת ואחראית.
הוא נגד קיצוץ בתקציב הביטחון, תומך במתווה הגז ושמח לעבוד עם מיכל רוזין ואורלי לוי-אבקסיס על נושאים חברתיים.
בשעה שמאגר 'לוויתן' תקוע, בעלי המניות של מאגר 'תמר' גוזרים את הקופון. האם השר חיים כץ יתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי ועל רקע מתווה הגז?
אנטי-ציונות כבר לא מספיקה: הפלסטינים דורשים מהאקטיביסטים היהודים נאמנות מוחלטת. אחרת הם נאצים, כמובן.
דינה זילבר המשנה ליועמ"ש מכרסמת בסמכויות נבחרי הציבור בצעדים גסים. מכתבה מהשבוע שעבר הוא עליית מדרגה ביחסי היועצים והממשלה.
צריך להימנע משנאת חינם אך גם לדעת לשנוא כשצריך. הבסיס לדיון עקרוני הוא ההבנה באיזה צד נמצא כל שחקן, טשטוש ההגדרות לא יוביל לאחדות.
השקעה חסרת תכלית במפעלי "זהות", "ערכים" וקירוב לבבות מפקירה את הזירה לאליטה של השמאל.
"איתרוג" אריאל שרון, ליבוי מתחים והתעלמות מההשלכות: תוכנית ההתנתקות חשפה את ערוותה של התקשורת הישראלית – האם הלקחים נלמדו?
אין גבול לחוצפה: המשנה ליועמ"ש דינה זילבר מורה לחברי מפלגת המחנה הציוני, נבחרי ציבור, להתנגד להצעת חוק.
החוק הנורבגי הוא טוב כל עוד הוא מחזק את יציבות הממשלה, אך בהצעה הנוכחית היציבות דווקא עשויה להתערער. המרוויחה הגדולה: שולי מועלם.
מניית הנרצחים על-ידי מחבלים ששוחחררו בעסקת שליט היא טקטיקה שגויה ומשחקת לידי השמאל.
כששנאת עשירים מתערבבת עם אידיאולוגיה לערעור הסדר הקיים: דב חנין טוען שהוא לא מתגעגע לסטלין, אבל רוצה להשיב את הסוציאליזם.
ככל שיהיו לנו יותר "קפיטליסטים חזירים" כך נזכה ליותר צמיחה ופרנסה ליותר אזרחים. פוליטיקאים יש לנו מספיק - תנו לנו יזמות.
רוב מוחלט של מומחי הרפואה והמחקרים שנעשו בתחום ההפלרה מתייצבים לצדו של ליצמן. אז למה יעל גרמן נלחמת בחורמה בקידמה?
הרצוג פוזל לממשלה אך מבועת מהפריימריס, ליברמן משתף פעולה עם הליכוד ולפיד משגר מסרים ממלכתיים. וגם מדור חדש: נעים להכיר
בעודנו מלינים על היועמ"ש, חלק משרי הימין מוותרים מראש על מינויים במשרדם.
"הערבים הנוהרים לקלפיות" ורטוריקה מתלהמת נוספת מצד עושים עוול למדיניות האמיתית שנקטו ממשלות הימין לקידום ופיתוח המגזר הערבי.
קו דמיון מטריד נמתח בין המתקפה שמנהל בימים אלה יוסי לנגוצקי נגד מתווה הגז המוצע, למאבקו בשאלת האחריות למחדל מלחמת יום הכיפורים.
השבוע בכנסת: פעילים מקרב יוצאי אתיופיה מספרים על מעורבות גוברת והולכת של 'המחנה הציוני' בקהילה
כך הצית אהרן ברק את הוויכוח הציבורי המיותר על "מהותה" של המדינה כמשטר הכופה זכויות אדם או זהות יהודית. עתה יש הזדמנות לתקן חלק מהעוול
כש V-15, צעירי מפלגת העבודה, ראשי 'בצלם' וארגונים נתמכי 'הקרן החדשה לישראל' חוברים יחד ל"מחאה חברתית" ברור שמשהו כאן חשוד
בצלם נתפסו תומכים במדינת ישראל ומהרו להבהיר. בורג מתקוטט עם ארגון מולד ומרצים באוניברסיטת חיפה מתנגדים לסיור עם ניחוח ציוני.
מה עושים כשמדיניות שפיארת לפני חודשים ספורים מסתיימת בהתרסקות כלכלית? ובכן, ממשיכים את המסורת הסוציאליסטית המפוארת של האשמת מישהו אחר
העליה ההמונית מברית המועצות, עליית יהודי אתיופיה, וביסוס כלכלה חופשית צומחת - מבט לאחור, לציון שלוש שנים לפטירתו של יצחק שמיר.
הרבה בני נוער הלכו לישון אתמול בהרגשה שהם עשו משהו בכדי להפוך את העולם למקום טוב יותר, גם אם אין להם באמת מושג על מה הם הפגינו ולמה.
סתיו שפיר מותחת את גבולות ההגיון וגונזת דו"חות שאינם עולים בקנה אחד עם המטרה שסימנה, ח"כ גטאס מפליג למימי עזה והאופוזיציה מתקרבת לפירוק. השבוע בכנסת
הפגיעה השיטתית של אובמה וצוותו בחופש הביטוי הינה יישום התפיסה אותה ספגו באקדמיה, מקום המלמד לפיו צריך להטיל פיקוח פרוגרסיבי על חופש הביטוי
שרון גל יוצא נגד עמדת ליברמן ביחס לירושלים? שוויון באחריות ההורית של הורים גרושים – ביטול חזקת הגיל הרך מגיע לכנסת. וגם: השבוע העמוס של ח"כ דוד אמסלם
המשטר! כָּךְ אֶקְרָא לְשִׁלְטוֹן הַלִּכּוּד
וְאַרְגִּישׁ צֶ'ה גֶּוָארָה מַגְנִיב שֶׁעָקוּד
בְּכַבְלֵי אֵיזֶה שְׁטָאזִי חָשׁוּךְ וְנִסְתָּר
שֶׁל בֵּיתָ"ר.
לשמאל יש הרגל: קודם לגזול לעצמו עוצמה מופרזת ולאחר מכן לפרוץ בזעקות שבר כשהימין מבקש להחזיר מחדש את האיזונים המתבקשים במדינה דמוקרטית
דמוקרטיה אינה הכשר לדורסנות הרוב, אבל היא בהחלט שלטון העם. אולי זה יפתיע אתכם, אך ממשלה נדרשת לממש את העקרונות שבשמם נבחרה.
רגע לפני שהובלו כצאן לטבח על מזבח הדמוקרטיה, הספיקו שתי בהמות ימניות להימלט מכנס החירום של האומנים כדי לדווח מהנעשה בשטח.
אם בעבר הצליח השמאל להתנער מהמולדת השנייה, הרי שבשמאל הקיצוני של היום לא ניכר שום תהליך דומה, אלא רק הקצנה להזדהות עם כל מהלכי האויב.
השבוע בכנסת: ראשי הבית היהודי גילו לנו שכסף, כנראה, כן גדל על עצים. ואיך אפשר בלי להזכיר את אורן חזן?
פרשת V15 הוכיחה כי המאבק נגד מימון קמפיין מתרומות פרטיות הוא חסר תכלית. במקום, יש לחייב שקיפות מלאה וחשיפת כל המידע לציבור.
שלושה אקדמאים בכירים מתחום הפסיכולוגיה החברתית התכנסו לענות על השאלה: "מדוע היהודים לא רוצים שלום?". הפלסטינים, אגב, קיבלו פטור מהקב"ן.
הפעילות ה"אמנותית" של חברי ועדת סל התרבות מלמדת דבר או שניים על שיקול הדעת של האנשים שאמונים על חלוקת כספיכם.
מחירי הספרים החדשים עלו. את ח"כ תמר זנדברג זה לא מעניין: "המחיר שהחוק קובע שהספר צריך להימכר בו, ירד".
כיצד נתכונן למערכה הבאה? אל"מ במיל' יהודה וגמן, חוקר ומרצה בתחום החשיבה הצבאית, עם חמישה עצות ולקחים לשר הביטחון החדש-ישן.
לרגל מינויו של שר חדש לביטחון פנים, דקר אילת, לשעבר בכיר במשטרה ובשב"ס, מציף בעיה יסודית במערכת, הדורשת טיפול מיידי ויסודי.
השמאל כשל בבחירות לא בגלל הערבים ש"נוהרים באוטובוסים", אלא בגלל היסטוריה של ניכור והתנשאות כלפי מגזרים שלמים בחברה הישראלית.
בניגוד לכדורגל, שם זהות הספונסר ידועה, במגרש של השמאל הרדיקלי יש לפענח את המסלול אל הכסף.
כמו דברים רבים בחברת בני אנוש, שינויים בשיטת הממשל מובילים לתוצאות לא צפויות ולא רצויות.
הממשלה הנכנסת מכריזה שתטפל בנושאים האהובים על השמאל. אז למה האופוזיציה לא מפסיקה לתקוע לה מקלות בגלגלים?
כמו כמה מגדולי ה"צוללנים" בכדורגל, גם ארגון שוברים שתיקה מבצע הונאה, שמטרתה להציל הזדמנות באמצעות מיצג שווא של עברה.
בֶּגִין, צֶ'רְצִ'יל, קְלִינְטוֹן, כּוֹרֶשׁ –
לְכֻלָּם צָמְחוּ יוֹרְשִׁים.
תְּשַׁחְרֵר לָנוּ קְצָת שֹׁרֶשׁ,
כָּאן אַדְמַת טְרָשִׁים.
חוק המשילות שחוקקה הכנסת הקודמת נכשל עוד לפני שהוא התחיל. יש בעולם שיטות מגוונות שמכניסות יציבות למערכת הפוליטית.
ההצבעה שהתקיימה אתמול בכנסת מוכיחה כיצד "המהפכה החוקתית" בה מתפאר נשיא העליון בדימוס אהרן ברק לא הייתה כי אם בדמיונו.
רגע לפני שהוא מסתער על הכלכלה (ועל כותרות העיתונים), מומלץ לשר החדש לקחת בחשבון גם את התוצאות ארוכות הטווח של מדיניותו.
מתי פרידמן, כתב ועורך לשעבר בסוכנות הידיעות הבינלאומית AP, מפקפק באמינות הדו"ח של 'שוברים שתיקה' ומשלח חצי ביקורת כלפי הארגון.
מלחמת לבנון הראשונה, תהליך אוסלו, תכנית ההבראה הכללית של סוף שנות ה-80, אלו רק חלק מהפעולות של ממשלות צרות שידענו בעבר.
ליברמן נסוג מכניסה לממשלה ומודיע שהעדיף "לבחור בעקרונות". במדבר האופוזיציה אפשר לדבר חזק, אך ספק אם הדבר יועיל לו אלקטורלית
הסוציאליזם לא השאיר אחריו מורשת של צדק חברתי וקידמה; הוא השאיר אחריו נשורת של שנאה אנטישמית ואנטי-ישראלית
הזמנה למפגש עם הליגה הערבית העמידה את המפלגה במלכוד והציפה את המתחים. האם תצליח הרשימה לנסח אסטרטגיה לפעולה פרלמנטרית משותפת?
המשך שלטונו של הליכוד כלל לא מובן מאליו: קבוצות שמאל רדיקליות פועלות בתוך בסיסי הכוח של הימין, ומאיימים על התמיכה המסורתית בו.
בראיון עם עורך המחקר, עו"ד ד"ר אביעד בקשי, מתגלה המציאות בישראל במלוא חומרתה: "נוצר פה מצב של 'רודנות נאורה'".
"בקמפיין הבא נראה יותר ויותר תנועות במימון זר": ראיון מיוחד עם האסטרטג של נתניהו, אהרן שביב. מבט מבפנים.
דיון מרתק שנערך בשנת 1953 סביב 'משפט הרופאים' ברוסיה חושף תגובה חריפה ביותר בקרב ההנהגה נגד הסייענים הקומוניסטים מבית.
לא סקרים, לא בחירות ואפילו לא הדמוקרטיה: הדרך היחידה לדעת מהו רצון הציבור היא הפקעת הכוח הריכוזי מהמדינה והשבתו לאזרח.
הדתיים-לאומיים אוהבים לחשוב שבזכותם יש התנחלויות. באופן מפתיע גם השמאל אוהב לחשוב ככה.
חברי כנסת מהשמאל הישראלי ופעילים מהשמאל היהודי האמריקני התכנסו בוושינגטון לדון בעתידה של ישראל ויחסיה עם ארה"ב: "צריבה בלב כל פעם שארה"ב תומכת בישראל".
אספנו עבורכם חמש דרישות כלכליות מובילות ובדקנו מה הן נועדו להשיג (פופוליזם), את מי הן ישרתו (הפוליטיקאים) ובמי הן יפגעו (משלמי המיסים). קריאת חובה לקורא השקוף.
Posts navigation