יתכן כי קיים פגם בכך שאדם, שנגדו הוגש כתב-אישום פלילי, יהיה מועמד לראש הממשלה. אבל קיים פגם גדול בהרבה בכך שאותו אדם יהיה מנוע להיבחר לראשות הממשלה בגלל ניצול לרעה של מערכת המשפט
חטיפת ילד היא פעולה שניזקה לילד גדול וטראומטי. כדי למנוע ולהרתיע, קבעו 101 המדינות המתקשרות באמנת האג את חובת ההשבה המיידית למקום המגורים הרגיל של הילד קודם לחטיפה. רק בית המשפט שם מוסמך לדון בזכויות המשמורת לגופן
עידית סילמן הצהירה כי הותקפה בתחנת דלק עלומה ומאז מתקשה לספק הוכחות לדבר האירוע. האם בדתה את הסיפור או שמא מדובר בספין נוסף מבית היוצר של הממשלה הנוכחית?
התקציב עבר ואיתו חוק ההסדרים הגדול בהיסטוריה. הצהלות שעלו ממשכן הכנסת הזכירו את הכרזת העצמאות, אך בפועל - הממשלה הזו דוהרת לפי התהום ולוקחת איתה את כל מדינת ישראל
דריסתו של ביידן את מורשת ממשלו של קודמו בתפקיד, דונלד טראמפ, מאיימת לבטל את הכרתה של ארה"ב בירושלים המאוחדת כבירת ישראל. יורם אטינגר, מי שכיהן כציר בשגרירות ישראל בארה"ב עומד על ההשלכות המסוכנות של המהלך
נפתלי בנט ומפלגתו זנחו והפנו עורף לכל אמונה והבטחה שלהם, בעוד יאיר לפיד דוהר למימוש רצונותיו וגחמותיו. אחיה קפלן עונה על השאלה המרכזית - מי באמת שולט במדינה היום?
על רקע ניסיון ההדחה שלה על ידי ראש הממשלה, נפתלי בנט, מספרת הפרופסור טליה איינהורן על דרכה, על חוסר הפחד ועל האמונה בצדקת הדרך. ראיון מיוחד וחסר מעצורים.
במקום להמציא את עצמו מחדש ולפתח דרכי פעולה חדשות - חלק מהימין בישראל פשוט מעתיק את דרכי הפעולה של השמאל. בדרך הזו אותו פלג בימין עלול להתרסק לקרקעית התהום
בעקבות הפרסום ב'מידה' החליט ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) לבטל את השתתפותו בכנס השמאל בהפקת הקרן החדשה, מכון זולת ועיתון 'הארץ'. יו"ר 'אם תרצו', מתן פלג: "ההחלטה הראויה והנכונה ביותר"
ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) צפוי לקחת חלק בכנס אותו מארגנת הקרן החדשה בשיתוף גופי שמאל קיצוני נוספים. ליו"ר תנועת 'אם תרצו' יש בעיה קשה עם הצעד הזה. עדכון: בעקבות פניית 'מידה', ח"כ מיקי זוהר החליט לבטל את השתתפותו בכנס
האלימות בחברה הערבית ממשיכה להשתולל ובכל יום סופרים את הנרצחים. איש החינוך הערבי, נאיל זועבי תוקף את חברי הכנסת הערבים ודורש התערבות של כל זרועות הביטחון במטרה לפתור את הבעיה ארוכת השנים
הציונות הדתית מעולם לא הצטיינה באסטרטגיה מדינית אפקטיבית, לא כאשר עלתה על העגלה המדינית המלאה של הציונות השמאלית ולא כאשר קפצה ממנה ועלתה על עגלת בגין. כעת, היא פשוט חיה בעולם של פנטזיות
בלי הפתעות ובלי משמעות: הנאום החלול של בנט חשף לעולם את השינויים שעוברים על ישראל, את דהייתה של המערכת הפוליטית במדינה וחוסר הבנה ועניין של הממשלה החדשה בנושא האיראני. 12 שעות הטיסה לניו יורק היו שוות את זה?
שר החוץ וראש הממשלה החליפי פרסם מאמר מפורט על השינוי שעשה במאה הימים שלו במשרד החוץ. ובכן, לא בכדי המאמר פורסם דווקא בעיתון 'הארץ'. גד אבגי מפרק את הטיעונים השטחיים והאולטרה פופוליסטיים של לפיד לגורמים
טור ארוך הקדיש חגי סגל עורך "מקור-ראשון" להכלת ממשלת בנט-לפיד-עבאס. העובדות לא ממש הסתדרו ואילצו לייצר "מורכבות" בניסיון לחלץ את "הצעיר הנמרץ" שהפך ראש ממשלה מורכב, בקואליציה מורכבת ובהליך מורכב
העולם משתנה סביבנו והתמורות בו עצומות. ארה"ב תחת ממשל ביידן הולכת ונשחקת בעוד כח חדש, יחסית, עולה בצידו האחר של העולם. האם ישראל תמצא את נקודת האיזון שלה בעולם הגיאופוליטי הסוער?
ממצעד המספידים של חבר הכנסת המנוח, סעיד אלחרומי, ניתן היה לחשוב שמדובר באחד מעמודי התווך של המפעל הציוני. התבטאויות העבר הבעייתיות וההספדים מרעידי הלבבות - לזכרו של יקיר הקואליציה
בגידתם של בנט וחבריו לממשלה מעלה את המדינה למסלול של ריסוק מחנה הימין, צעד שעשוי להתברר גם כריסוק המחנה שמחזיק את המפעל היהודי והציוני על כתפיו. הסכנה ברורה ומיידית
מרב מיכאלי, שחשפה את סיבת נסיעתה לארה"ב לא בדיוק תמכה בפונדקאות וטענה: "הדבר ההגיוני לעשות הוא לאמץ ולא ללכת לפונדקאות". מה השתנה אצל מובילת המחנה הפמינסטי הישראלי?
הגימיק התורן של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה באשר לניהול הדיונים בשפת נקבה אינו נועד לקדם נשים, אלא אישה אחת - אותה עצמה. בדרך, כרגיל, היא הורסת לכל שאר הנשים
בזמן שהמטרת העל של הממשלה הנוכחית היא הישרדות ולהעלאת מצגי שווא לציבור, המדינה טובעת תחת חוסר יכולת וניסיון. בזמן הזה, מבית ומחוץ - יש מי שמנצל כל רגע של ואקום שלטוני
השר לשעבר, משה ניסים, שהחל את דרכו כחבר הכנסת הצעיר בהיסטוריה, מביט כעת על הנעשה במדינה בפריזמה יחודית. מדרכו כילד, דרך הצלת הכלכלה הישראלית ועד הצלחתו האזרחית. ומה הוא חושב על נתניהו?
הזעקות על ההסתה לא היו אלא הסטה של תשומת הלב ממה שהממשלה הזו מתכננת למדינת ישראל. תשומת הלב מופנית לאינספור סיפורי סרק וספינים, בזמן שהתקשורת הממוסדת מאתרגת את נפתלי בנט וחבורת המסיטים שלו
אחמד טיבי ידע היטב מה הוא עושה כשקטע את בן גביר ודרש את כבודו ממי שאינו מכבדו. טל בראון מזכיר שורה ארוכה של התבטאויות בעייתיות משהו של סגן יו"ר הכנסת המכובד בעיניי עצמו
פרשת ההקלטות היא רק האחרונה בשרשרת הולכת ומתארכת של שורת תקריות מביכה ומטורללת שהמשותף לה הוא אחד: חברת הכנסת, יו"ר הועדה המסדרת, נציגת האל על פני האדמה, האדמו"רית עידית סילמן, הראשונה לשמה
המינוי של אבתיסאם מראענה לועדת חוץ ובטחון הוא עוד שלב בדרך לאובדן השפיות של ממשלת בנט-סער-לפיד-ליברמן-מיכאלי. אורנה ישר מנסה להבין היכן נמצא ההיגיון של ממשלת ה"ריפוי"
איילת שקד, שהוקרבה פעם אחר פעם על ידי בנט ושאר ראשי הקואליציה החדשה, נמצאת במלכוד מימין ומשמאל והפתרון עבורה אינו נראה באופק. מסתמן כי המפסידה הגדולה של הממשלה היא שקד עצמה.
דרשות יום השישי במסגדים כבר מזמן חרגו מדרשות דת ומשמשות כר פורה להסתה עבור חלק מהאמאמים. דרשת אמאם מסגד אלרמל בעכו, בשיא המהומות: "יש כאן מזימה משותפת עם המשטרה, יש מזימה, אסור לנו להסכים, אנחנו צריכים לשמור על ילדינו"
המפלגה הדמוקרטית בארה"ב מקצינה עמדות ומאותתת לשמאל הקיצוני בישראל: אנחנו אתכם. על רקע האיומים האדירים על ישראל, שינוי הגישה הזה צריך להדיר שינה מעיניהם של קובעי המדיניות בישראל.
הפלתו של ראש הממשלה, נתניהו, היא תוצר של תהליך ארוך שנים ומתוכנן היטב. יובל בלומברג מפרק לגורמים ומסביר, שלב אחר שלב כיצד אליטות קיצונית ומלאת שנאה השחיתו את מדינת ישראל.
המלחמה על התודעה היא זירת העימות המרכזית. שם טמון המפתח לניצחון, וישראל היא אחד המוצבים הקדמיים בהתנגשות הגלובלית שמתרחשת בין השמאל והימין. כדי לנצח בה, צריך לצלול לעומק המאבק.
אם תקום ממשלת בנט-סער- לפיד, יהיה זה תקדים היסטורי שבו מפלגה אסלמית לוקחת חלק פעיל בממשלה ישראלית. אסתר שניאורסון גרי על הסכנות ועל המוצא האפשרי המפתיע.
יאיר לפיד וחבורת המשוריינים שלו ניהלו מלחמת חורמה ארוכת שנים לטובת מגבלה של 18 שרים וביטול מוסד ה"שר ללא תיק". ההבטחה שנשכחה, השקרים שנאמרו והמחיר הכלכלי. כל המספרים בפנים.
מרים פרץ ניסתה, קיוותה והיתה בטוחה שהיא במירוץ, אבל את מה שהיא מתחילה ללמוד על המערכת הפוליטית, יצחק הרצוג כבר מזמן שכח. גם הצבעה גלויה לא הייתה מסייעת לה.
נפתלי בנט אינו אלא כלי השרת התורן במלחמת השמאל הגדולה על השליטה והכח, גורלו צפוי להיות לזה של כלי השרת הקודמים ולהעלם לתוככי שאריות ההיסטוריה הישראלית.
ההחלטה להקים ועדת חקירה בין-לאומית נגד ישראל שתחקור את אירועי מבצע "שומר החומות" היא מופע הצביעות והבורות המסורתי סביב ישראל, האם אכן התגובה הישראלית אינה פרופורציונלית?
ההתנגשות בין ישראל לפלסטינים והפרעות הלאומניות בתוככי המדינה הן ביטוי של שבר עמוק והיסטורי, שמקורו עוד בשחר ההיסטוריה. צלילה אל מקורות הטבע האנושי והפערים בין התרבויות.
מאז הפסיקה ישראל לחתור להכרעת אויביה, סבבי הלחימה של מדינת ישראל מעוררים ויכוח קבוע באשר לזהות המנצח. במישור המבצעי - אין ספק, במישור התודעתי, יש גם יש.
הרכב בראשות אסתר חיות ביקר בחריפות את אי-העברת התקציב ואת התיקון שאפשר את הגדלת התקציב ההמשכי. בנוסף הצהירו כי צפויה התערבות נוספת בעתיד. השר אלי כהן: "ניסיון חיסול של הדמוקרטיה"
מאורעות התקופה האחרונה מציפים את בעיית המגזר הערבי ומטילים ספק באשר לנאמנותו. התרחישים האפשריים העתידים לבוא, מדאיגים ואמורים להדיר שינה מכל אזרח ומכל שדרת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל.
ממשלת הטלאים המסתמנת מתכוונת לשנות את חוק היסוד שמביא לפיזור הכנסת בעקבות אי-אישור תקציב, ובכך להעניק לעצמה חסינות ממה שהביא למעשה לפיזור הכנסת האחרונה
טרגדיית מירון היא אסון בשלוש מערכות: העתירות בבג״ץ שמנעו את הפקעת שטח קבר הרשב״י, השנאה והניכור משמאל כלפי הנספים ומשפחותיהם, והמשפטנים שכובלים את ידי המדינה
אותו מנדלבליט שאסר על אוחנה להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרקליטות ולמח״ש בגלל שהייתה זו ״ממשלת מעבר״, מתיר כעת לגנץ להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון בלא אחרת מ״ממשלת מעבר״
העדות הארוכה שמסר עד התביעה מס׳ 1 בתיק 4000, אילן ישועה, סותרת דברים שאמר בעבר בתקשורת ובעדותו במשטרה. בנוסף: כיצד הכשירו השופטים את התנהלותה הבלתי חוקית של הפרקליטות?
ברור כי לא ניתן לעמוד בכל הבטחות הקמפיין וחייבים לדעת על מה לוותר, אך להבטיח להיות יותר ימין מימין ואז להקים ממשלת שמאל עם ׳מרצ׳ ו׳העבודה׳ זה אינו ויתור אלא הונאת בחירות
ראש מטה השטח של ׳ימינה׳ בגוש עציון מספר על ההבטחות שקיבל מבנט ומשקד ועל התסכול שלו ושל הבוחרים שהביא לקלפי בעקבות ההליכה המסתמנת לממשלת שמאל: ״אנשים לא שמו בקלפי ׳ימינה׳ בשביל שנלך שמאלה״
ראש לשכת עוה״ד לשעבר, דרור חטר-ישי, מספר על הסיכול הממוקד שביצעו נגדו התקשורת, הפרקליטות ואהרון ברק, על הקידומים שהוענקו לתופרי תיקו ועל הדיון ההזוי שהתקיים בעניינו בבג״ץ בחצות הלילה
מי שהבטיח בבחירות ש״לעולם ובשום תנאי״ לא ייתן יד לממשלת לפיד, מנהל כעת מגעים עם אותו לפיד, שעלייתו בעת הזו, בהינתן המערכה מול איראן, היא לא פחות מסכנה ביטחונית לאומית
ניתוח הגושים, הבריתות הפוליטיות ואחוזי מעבר הקולות בין המפלגות מראה בבירור: החלוקה היא איננה בין ימין לשמאל, אלא על בסיס פרסונלי ואמוציונלי ביחס לבנימין נתניהו
האופציה של הישראלים היא איננה נתניהו או לפיד. כיום אנו ניצבים מול הברירה: מנדלבליט או ישראל, והכרזת היועמ״ש על צמצום כינוס הקבינט עד למינוי שר משפטים היא עוד הוכחה לכך
העמדה הציונית ביחס לשאלת שיתוף הפעולה עם מנסור עבאס איננה קלה להכרעה, אך מבט רציונלי וקר על המציאות מלמד שכל עוד לא תתנער רע״מ מחלק מעמדותיה, עדיף לא לחזור על טעויות היסטוריות
כבר לפני כשנה הקים ח״כ אופיר סופר ועדה לטיפול בנכי צה״ל. כשנכנס גנץ לתפקיד שר הביטחון, הוגשו לו המלצותיה, אך הן זכו להתעלמות. “ממישהו ששימש בתור הרמטכ״ל היה מצופה להתנהלות אחרת”
הודעת גנץ על הקמת עוד ועדה לטיפול בנכי צה״ל מגיעה לאחר שעל שולחנו מונחות כבר זמן רב מסקנות ועדה קודמת ומעמיקה בנושא, וממשיכה את דפוס הפעולה שלו: הקמת ועדות במקום טיפול בבעיות
בראיון ראשון ל׳מידה׳ מאז השבעתו, מדבר ח״כ רוטמן על ׳ערוץ 13׳ (“השתקת כל מי שלא מצטרף למקהלה האנטי-לאומית), בנט (“האזהרות שלנו התבררו כנכונות”) וריבלין (“לא הוסיף כבוד ויוקרה למוסד הנשיאות, וחבל”)
חיים רמון הקדיש לפרקליטות (״כנופיית שלטון החוק״) פרק שלם בספרו, כאשר שופטים, פרקליטים ואישי ציבור מההווה ומהעבר כולם מצביעים על אותה המסקנה: המתפרה בפעולה. מיוחד לקוראי ׳מידה׳
אם אשכול ודיין, פרס ורבין ואפילו צ׳רצ׳יל וסטלין הצליחו לשים בצד את האיבה האישית ביניהם לטובת הצורך הלאומי, גם סער ויתר ראשי המפלגות המחרימות את נתניהו מסוגלים
ביקורת על פעילות ועדת הבחירות המרכזית מצד פעילי שמאל? דבר מבורך. ביקורת על פעילותה מצד תנועת אם תרצו? תעמולה ו״פייק ניוז״. אם תרצו: “אמון הציבור בוועדה ממשיך לרדת”
איציק מגן כתב לפני שנה וחצי פוסט שגוי נגד הרצוג ונתבע על רבע מיליון ש״ח, ללא כל התראה מראש או אפילו בקשה להסיר את הפרסום. ״מחקתי את הפוסט, התנצלתי והסברתי לו שזו הייתה טעות. זה לא עזר״
על אף המגמות ההולכות ומתבהרות, גם הפרשנים המנוסים ביותר לא מצליחים לחזות במדויק את תוצאות האמת של הבחירות, עליהן מתברר שוב ושוב כי יש רק דרך אחת להשפיע: ברגליים
השמאל, שנכשל בקלפי פעם אחרי פעם, מנסה לייצר לימין תדמית של מסית ומפלג כדי להרחיק ממנו את אנשי המרכז שעדיין יושבים על הגדר, ועל הדרך מרוקן את המושג ״הסתה״ מתוכן
הנאומים ההיסטוריים, הטקסים הבינלאומיים וההתרועעות עם ראשי מדינות הם רק חלק קטן מהתפקיד התובעני והמסובך, אותו מנסים כעת לנטול אנשים נטולי חזון מהאיש עם הקבלות
אצל פוליטיקאים שנמקים באופוזיציה מתנוונים חוש האחריות וההבנה כי למעשיהם יש השפעה ארוכת טווח. כך קרה ללפיד, הסבור כי הפוליטיקה היא בסך הכול משחק התבטאויות בתקשורת
ההיסטוריה מראה שבכל מקום בעולם בו מתקיימת לחימה בסביבה אזרחית נהרגים בלתי מעורבים כתוצאה מפגיעת הכוחות הלוחמים. מכאן שמי שמחפש סטריליות במלחמה בטרור שוגה באשליות
האיום על חב״ד הוא עוד דוגמה לדרך המעוותת בה תופס לפיד את הדמוקרטיה ואת הציבור הישראלי, אליה נלווית רשימת הישגים ריקה. מכתב מאזרחית מודאגת ליו״ר ׳יש עתיד׳
מיכאלי מנסה לשווק את ׳העבודה׳ כמפלגת שמאל-מרכז, אבל למעשה מה שהוביל את מראענה לעבור אליה זו לא ההתמרכזות שלה עצמה, אלא ההקצנה של המפלגה שהקימה את המדינה
בראיון ב׳מעריב׳ הוצג קסטנר כ”מארגן פעולת ההצלה” אשר סבל מ“מסע הסתה נגדו”, וצוין כי ”גורמים בימין ממשיכים להפיץ את הדברים”. את שכתוב ההיסטוריה הזה צריך וחשוב להפריך
קבלת מעטפות כספים מאש״ף היא מעשה חמור, פלילי ואולי אף ביטחוני, שעשוי להעיד כי עודה וחבריו מעדיפים את המעטפות שקיבלו מהרשות הפלסטינית יותר מאלו שקיבלו בקלפי מערביי ישראל
המשך ההתעלמות מחומרת הבעיה של חוסר המשילות מול הכנופיות הבדואיות יגביר את הנזק שאיתו יצטרכו כוחות הביטחון להתמודד, ויאלץ אותם לפעול בעוצמה רבה, תוך חיכוך וסיכון משמעותי
תוך שמעל ראשה מרחף ענן של חשדות, בן ארי מרשה לעצמה להגיש ונהל נגד ראש ממשלה מכהן כתב אישום הדורש רף מוסרי ונורמטיבי חדש, תקדימי ובלתי סביר – רף שהיא עצמה רחוקה מלעמוד בו
מרצים רבים לא מאמינים שעמדות השמאל הן פוליטיות, אלא אמת אוניברסלית, ומתנכלים לסטודנטים שמעיזים לעמת אותם עם המציאות. המשך השתיקה רק יחמיר את המצב, ומבט על המכללות באמריקה מראה לאן ניתן להידרדר
בעוד כשבועיים חבריי למילואים ואני נצא לאימון בבסיס צאלים, כשאנו יודעים מבעוד מועד שידינו קשורות וכי לא נוכל לעשות דבר אם ניתקל בפורעים, שהדרום כבר מזמן שייך רק להם
המניע המרכזי של האקטיביסטים הוא לפלוש לשדה המדיני מבלי להיבחר, כפי שעושים שופטים, פרקליטים ופקידים רבים. כיום אין לאזרח דרך להתנגד לאקטיביזם, וטוב יעשה המחוקק אם יפעל בנושא