השתלטות על התקשורת, הפצת תעמולה, רדיפת יריבים פוליטיים, העצמת כוח המשטרה החשאית שאחת מהתמחויותיה הראשיות הייתה האזנות סתר, פיקוח על החינוך, השתלטות על האוניברסיטאות. נשמע מוכר?
מה שמתחיל בנטישת האידיאל של דיווח מהימן ומאוזן לטובת חינוך הציבור, סופו לייצר תמונה כוזבת של המציאות. ד"ר גדי טאוב משיב למאמרו של נחום ברנע ומאיר זרקור על הפיכתה של התקשורת לשחקן פוליטי מודע
טור ארוך הקדיש חגי סגל עורך "מקור-ראשון" להכלת ממשלת בנט-לפיד-עבאס. העובדות לא ממש הסתדרו ואילצו לייצר "מורכבות" בניסיון לחלץ את "הצעיר הנמרץ" שהפך ראש ממשלה מורכב, בקואליציה מורכבת ובהליך מורכב
ממצעד המספידים של חבר הכנסת המנוח, סעיד אלחרומי, ניתן היה לחשוב שמדובר באחד מעמודי התווך של המפעל הציוני. התבטאויות העבר הבעייתיות וההספדים מרעידי הלבבות - לזכרו של יקיר הקואליציה
בזמן שהמטרת העל של הממשלה הנוכחית היא הישרדות ולהעלאת מצגי שווא לציבור, המדינה טובעת תחת חוסר יכולת וניסיון. בזמן הזה, מבית ומחוץ - יש מי שמנצל כל רגע של ואקום שלטוני
תנועת החרם על ישראל מוצאת לעצמה צידוקים אינטלקטואלים, שמסתירים שנאת יהודים קלאסית. המודל השבדי, שמחבק את הנאורות החדשה הוא בבחינת נורת אזהרה בוהקת לישראל ולכל מדינה חפצת חיים
ערוץ 7 אולי היה פעם סמל לאתר חדשות דתי ולאומי, אך בשנים האחרונות, ובפרט מאז מערכת הבחירות האחרונה – הדבר השתנה לחלוטין. עורכי האתר משתמשים באותן השיטות של האתרים והערוצים הממוסדים, ובלי בושה.
פרשת ההקלטות היא רק האחרונה בשרשרת הולכת ומתארכת של שורת תקריות מביכה ומטורללת שהמשותף לה הוא אחד: חברת הכנסת, יו"ר הועדה המסדרת, נציגת האל על פני האדמה, האדמו"רית עידית סילמן, הראשונה לשמה
'פגוש את העיתונות' של רינה מצליח היא מספינות הדגל של ההטייה התקשורתית והינדוס התודעה של הערוצים הממוסדים. כשפוליטיקאי לשעבר משתלח במי שכיהן כראש מחלקת מחקר באמ"ן על נושא מקצועי - זה כבר עובר למחוזות ההזייה.
הקמת איגוד התקשורת הישראלית החדש היא קריאת התגר הרשמית על ההגמוניה התקשורתית הדורסנית שגרסה לתוכה כל איש תקשורת חדש. המחנה הלאומי לוקח את היוזמה לידיו שלו ויוצא למאבק על ההגמוניה התקשורתית בישראל
המינוי של אבתיסאם מראענה לועדת חוץ ובטחון הוא עוד שלב בדרך לאובדן השפיות של ממשלת בנט-סער-לפיד-ליברמן-מיכאלי. אורנה ישר מנסה להבין היכן נמצא ההיגיון של ממשלת ה"ריפוי"
עמית סגל כעלה התאנה של התקשורת הממוסדת, אהרון ברק כאב המייסד וניר אורבך כאידיוט השימושי התורן. איך הימין יחזור לשלטון והפעם גם ימשול באמת - מדריך פעולת ההתנגדות: חלק ב' במאמר.
המכשלה הגדולה ביותר של הימין בדרך לשלטון ומשילות היא הבנה יסודית של מה היא אידיאולוגיית השמאל ואיך היא משתלטת על הפוליטיקה, האקדמיה, התקשורת ומערכת המשפט. מדריך פעולת ההתנגדות: חלק א' במאמר.
כיצד מסמן השמאל הקיצוני ומשמיד כל סממן ימני במוקדי הכוח, מהי הטקטיקה החביבה על הפרוגרסיבים, ומדוע ברק אובמה הוא מגדולי הבריונים של המאה? בן שפירו בספר מאלף.
אידיאולוגית השמאל הביאה אסונות על גבי אסונות ובכל זאת, היא נתפסת כנאורה ואינטלקטואלית יותר. יובל בלומברג מנתח את תולדות הכשל ותוהה - מתי מצביעי השמאל יתעוררו מהחלום האוטופי
שר החוץ החדש של ישראל משתעשע בטוויטר בזמן שהעולם מסביבו מתגושש בזירה הבינלאומית. בעידן כה רגיש - חוסר הניסיון והידע של יאיר לפיד הוא סכנה ברורה ומיידית ליחסי החוץ של ישראל.
הפלתו של ראש הממשלה, נתניהו, היא תוצר של תהליך ארוך שנים ומתוכנן היטב. יובל בלומברג מפרק לגורמים ומסביר, שלב אחר שלב כיצד אליטות קיצונית ומלאת שנאה השחיתו את מדינת ישראל.
מארק לוין מתאר את התדרדרות התקשורת האמריקאית. התדרדרות שהובילה תפיסת עולם פרוגרסיבית שהפכה את העיתונאים לסוכני פרופגנדה שאינם מקדשים עוד את חופש המחשבה, הדעה והביטוי. קריאת חובה.
ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, תוביל כנס תחת הכותרת "אחרי 54 שנים: בין כיבוש לאפרטהייד". וישתתפו בו ארגוני BDS וארגונים אנטי ישראליים. האירוניה אינה יודעת את נפשה
מרים פרץ ניסתה, קיוותה והיתה בטוחה שהיא במירוץ, אבל את מה שהיא מתחילה ללמוד על המערכת הפוליטית, יצחק הרצוג כבר מזמן שכח. גם הצבעה גלויה לא הייתה מסייעת לה.
מאז הפסיקה ישראל לחתור להכרעת אויביה, סבבי הלחימה של מדינת ישראל מעוררים ויכוח קבוע באשר לזהות המנצח. במישור המבצעי - אין ספק, במישור התודעתי, יש גם יש.
ראש לשכת עוה״ד לשעבר, דרור חטר-ישי, מספר על הסיכול הממוקד שביצעו נגדו התקשורת, הפרקליטות ואהרון ברק, על הקידומים שהוענקו לתופרי תיקו ועל הדיון ההזוי שהתקיים בעניינו בבג״ץ בחצות הלילה
בראיון ראשון ל׳מידה׳ מאז השבעתו, מדבר ח״כ רוטמן על ׳ערוץ 13׳ (“השתקת כל מי שלא מצטרף למקהלה האנטי-לאומית), בנט (“האזהרות שלנו התבררו כנכונות”) וריבלין (“לא הוסיף כבוד ויוקרה למוסד הנשיאות, וחבל”)
השמאל, שנכשל בקלפי פעם אחרי פעם, מנסה לייצר לימין תדמית של מסית ומפלג כדי להרחיק ממנו את אנשי המרכז שעדיין יושבים על הגדר, ועל הדרך מרוקן את המושג ״הסתה״ מתוכן
חשיפת ׳מידה׳: 31 פגישות עם עיתונאים וכתבים רק בין 2019 ל-2020, כולל עם ׳ידיעות אחרונות׳ שאת החלטתם בתיק 4000 טרם קיבל. משהו לא טוב קורה בין צלאח א-דין לבין התקשורת הישראלית
שוב בחירות, שוב ערוצי הטלוויזיה והעיתונים מתגייסים לקמפיין השמאל ושוב ״אתיקה עיתונאית״ היא חלום רחוק. הלקח – לקחת כל מילה בתקשורת הישראלית בערבון מוגבל מאוד
העיתונאי והסופר שי גולדן על מחיר העצמאות המחשבתית ("קיבלתי איומים על חיי"), השיח האלים במחנה בו צמח ("מתירים דמו של רה"מ") וסתימת הפיות בתקשורת ("אין מקום לקול אחר")
עם תוכניות יומיות ברדיו ובטלוויזיה וטור שבועי בעיתון, אראל סג"ל עדיין חושב שהימין לא משקיע מספיק בתקשורת, ורואה את העתיד ברשתות החברתיות. ראיון סיכום שנה
פרקליט המדינה הפורש קיים בשלוש השנים האחרונות עשרות מפגשים עם עיתונאים אך משרד המשפטים מסרב לחשוף את זהות המשתתפים בהם. בין השאר נפגש עם כתבי וואלה וידיעות אחרונות
בתשובה לפנייתנו לקבלת פירוט הפגישות בין היועמ"ש לכתבת בטרם שידור הריאיון, אמרו במשרד המשפטים כי מסירת המידע "עלולה לפגוע בעבודת הרשות". גם ויס התנגדה למסירת המידע
סקרים, מחקרים ועדויות של עיתונאים בכירים קובעים: התקשורת אכן שמאלנית. אבל מדוע בעצם? בשמאל אמנם בטוחים שהסיבה נעוצה באינטליגנציה, אבל להלל גרשוני יש הסבר פשוט בהרבה
הצטרפותו של אראל סג"ל לצוות המגישים של גל"צ היא מרעננת, מאזנת וראויה. דווקא משום כך יש לחזור ולזכור שאין הצדקה לקיום התחנה. זה לא עניין של פוליטיקה, זה עניין של עקרונות
השמאל אוהב סאטירה, אבל רק כשהיא יורה את חציה לכיוון "המחנה הנכון". מול הניסיון לסתום לימין את הפה, יש לקדם את הצעד ההכרחי והמתבקש: הפחתת הרגולציה, ופתיחת שוק התקשורת לתחרות
עם עלייתו של בנימין נתניהו נולדה תקשורת חדשה העוסקת במשימה אחת: הפיכתו של נתניהו לדמות שנואה יותר מכל אויב וצורר. בדרך לשם אנחנו עלולים לאבד את עצמאותנו.
היו שטענו כי הסירוב שלי להשתלב ברשימת הליכוד נבע מפער אידיאולוגי או מחשש להתרסקות בבחירות. שטויות: הסירוב נבע רק מתוך הבנה שאסור להפקיר את הזירה התקשורתית.